תזכורת לתאריך עברי
יום הולדת / יום השנה ועוד
כמה פעמים שכחת את התאריך העברי?!
עכשיו יש תזכורת באימייל יומיים קודם...
הרשמו כעת לפני שתשכחו...
פרטים נוספים
יום הולדת יום השנה אחר
הזן תאריך:
תאריך עברי תאריך לועזי

אחרי השקיעה

תזכיר לי גם שבוע קודם.

"לעולם לא נחשוף את כתובת הדואר האלקטרוני שלך בפני אף גורם, משום סיבה. תוכל להסיר את שמך מרשימת התפוצה בכל עת שתרצה, ואנו נכבד את בקשתך מייד. לעולם לא נשלח לך משהו מלבד האימייל שנרשמת אליו."

יום השנה (אזכרה)

יום השנה (אזכרה, ובאידיש "יארצייט") חל בתאריך העברי של יום הפטירה (אם חלפו שלושה ימים או יותר עד הקבורה, אזי בשנה הראשונה, יום השנה (יארצייט) וטקס האזכרה נקבע ליום הקבורה), וכך גם בשנה מעוברת (גם אם חלפו 13 חודשים מהפטירה) יום השנה חל בתאריך הפטירה.

ילדים להורים שנפטרו מכבדים את זכרם בשמירת מנהגי יום השנה –

  • אמירת קדיש יתום ודרבנן במשך היום (החל מהלילה, ועד השקיעה- ערבית, שחרית ומנחה). יש נוהגים לומר קדיש החל מיום שישי הקודם ליום השנה. לדוגמא: כשיום השנה חל ביום שלישי, אומרים קדיש במשך חמשה ימים.
  • ביום השנה נהוג גם ללמוד משניות.
  • לעלות לתיבה (שליח ציבור) בתפילות היום.
  • נתינת צדקה.
  • הדלקת נר נשמה.
  • עליה לתורה ולמפטיר בשבת קודם יום השנה (יארצייט).
  • כשאפשר נוהגים גם לעלות לקברו של הנפטר (למעט שבתות וחגים).

בקישור הבא תוכלו למצוא מתי חל יום השנה של קרוביך בשנה זו או בכל שנה אחרת – חישוב יום השנה באתר בית חב"ד רחובות.

    מעוניין באמירת קדיש / לימוד משניות
    לעילוי נשמת יקירך? (בתשלום)
    שם

    טלפון
    - -

    טקס אזכרה

    ביום השנה לפטירה, נהוג לערוך אזכרה בשעת העליה לקבר, המנהגים שונים מעדה לעדה.
    בדרך כלל האזכרה כוללת:

    * * *

    (תרגום ממכתבו של הרבי)

    "בכלל יום השנה קשור עם שני תנועות. מצד אחד, כפי שמבואר בספרים, באותו יום יש לנשמת הנפטר עלי'ה, והיא עוברת לעולם רוחני גבוה יותר. שזה וודאי שמחה עבור הנשמה, ובמילא גם עבור כל הקרובים אליה שיחיו לאורך ימים ושנים טובות.

    מצד שני, למטה, יום השנה מעורר את זיכרון הפטירה, שמביא לתנועה הפכית משמחה.

    האמת היא, שיום השנה צריך לעורר, לא תנועה של היפך השמחה. אלא רגש של מחשבה רצינית וחשבון הנפש: להתאים את החיים כאן בעולם למטה, לחיים הנמשה למעלה – עליה אחר עליה.
    זאת אומרת כשם שהנשמה למעלה בכל שנה תתעלה עוד ועוד, בהליכה מחיל אל חיל, כך צריך להיות למטה אצל כל מי שקשור לנשמה, גם כן ללכת מחיל אל חיל על ידי התחזקות בתורה עבודה וגמילות חסדים, ועל ידי זה גורמים גם לנפטרים את הנחת רוח הכי גדולה.

    דבר זה מודגש גם על פי ההשקפה הראויה של היהדות, שבאמת אין כלל עניני מיתה בקדושה בכלל, ואצל יהודים בפרט. זהו רק מעבר מעולם אחד לשני. ואצל מי שחייהם כאן למטה תמיד היו קשורים עם קדושה תורה ומצוות, ההליכה היא תמיד גבוה יותר ויותר, מחיל אל חיל. קודם בעולם הזה הגשמי, ואח"כ בעולם הבא, בעליה אחר עליה."

    (הרבי זי"ע מליובאוויטש אג"ק ח"ג עמ' יח)