כיצד אומרים?
קדיש יתום נאמר בשעת ההלוויה, בעליה לקבר ובאזכרה. זאת בנוסף לאמירת הקדיש בכל תפילה בשנת האבלות וביום השנה (יארצייט, אזכרה).
קדיש יתום נאמר בסיום כל תפילה, לאחר אמירת פסוקים מהתנ"ך (בשונה מקדיש דרבנן הנאמר לאחר לימוד תורה שבעל פה). ובתפילת שחרית אומרים קדיש גם אחר 'שיר של יום'.
קדיש דרבנן נאמר בתחילת תפילת שחרית, ובסיום התפילה לפני אמירת 'עלינו לשבח'. יש נוהגים לומר קדיש דרבנן גם בסיום כל תפילה, אחרי לימוד משניות.
דיני הקדיש
- כל יתום (גם קטן) אומר קדיש יתום.
- הקדיש נאמר בנוכחות מנין – עשרה גברים מעל גיל בר-מצווה.
- הקדיש נאמר בעמידה.
- הקדיש נאמר כשהפנים מופנות לכיוון ירושלים (ארון-הקודש), כבתפילת העמידה.
- בשעת אמירת הקדיש יש לומר בקול רם (שהציבור יוכל לשמוע ולענות), ובכוונה.
- מנהג רווח הוא לומר את הקדיש ברגליים צמודות ('רגל ישרה').
- לאחר האמן השלישי (ולנוסח אשכנז השני) הקהל עונה: "(אמן) יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא (ויש מוסיפים: יתברך)".
- לפני אמירת 'עושה שלום' – הפיסקה האחורונה, יש לפסוע אחרונית שלש פסיעות.
- בעת אמירת 'עושה שלום במרומיו' מרכינים את הראש לצד שמאל, 'הוא יעשה שלום עלינו' רכינה לצד ימין. (מנהג חב"ד קודם לצד ימין ואח"כ לצד שמאל) 'ועל כל ישראל ואמרו אמן' מרכינים את הראש קדימה.
קדיש יתום – אודיו (mp3)